רגעים של נוסטלגיה

כל שנה ביום הזיכרון אנחנו נפגשים כל המשפחה המורחבת, כולל הבני דודים והילדים שלהם לארוחת זיכרון לזכרו של בן דוד שלי שנהרג במלחמת יום כיפור, אני לא הכרתי אותו אבל מהסיפורים  שאני שומע הוא פשוט בן אדם טוב ואמיץ שחבל רק שלא זכיתי להכיר ולראות.
כל תקופת שירותי בצבא הוא תמיד היה לנגד עיני וחשבתי עליו הרבה, כי זה המקום הכי קרוב למה שהוא חווה, הלוואי שהיה לי חצי מהאומץ שלו למרות שאני לא רוצה להיות במקומו ולא רוצה להוכיח את האומץ שלי דרך מלחמות, אני יודע שהוא הרבה יותר אמיץ וחזק ממני.

גאה להיות חלק ממנו וגאה ביום הזה להיות חלק מהמדינה שלנו..במעבר חד כמו ביום הזיכרון ליום העצמאות אני כבר חושב על המנגל של למחרת וכנראה שנלך לדודים של חברה שלי, או שאעשה עם חברים בבית של אחד מהם, עוד לא החלטתי אז נזרום...